עובדות המקרה
רשויות מס קניה חייבו את חברת כרמל מזרחי וחברת טמפו, שמכרו משקאות אלכוהוליים בבקבוק, בתשלום מס קניה גם על רכיב הבקבוק במחיר המוצר. רשויות מס קניה היו נכונות לדחות את מועד תשלום מס הקניה על הבקבוקים בחצי שנה, באופן שיאפשר לעוסק שלא לשלם מס קניה עבור בקבוקים שמעשה בהם בפועל שימוש חוזר.רשויות מס קניה היתנו זאת בכך שמבקש הדחייה ינהל רישום מדוייק של הבקבוקים הריקים המוחזרים לידיו העוברים תהליך שטיפה, ןיגיש בענין זה דו"חות דו שנתיים.
החברות תקפו, בנפרד, את עמדת רשויות מס קניה בפני בית המשפט המחוזי בת"א.
התוצאה אליה הגיע בית המשפט בשני המקרים היתה שונה: בעניין כרמל מזרחי קיבל בית המשפט את טענת החברה וקבע כי אין לקבות מס קניה על ערך הבקבוקים. בתביעתה של טמפו, לעומת זאת, קיבל בית המשפט את עמדת רשויות מס קניה.
בשני המקרים הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
פסק הדין
בית המשפט העליון דן בשני הערעורים במאוחד, וקיבל את עמדת אגף המכס, וקבע כי יש לכלול את רכיב הפיקדון של הבקבוק הנמכר יחד עם המשקה בקביעת המחיר לצורך חישוב מס קנייה.
ראשית, בית המשפט קבע כי על פי 4 לחוק מס קנייה, הסיווג לשם קביעת חבות המס כולל גם את האריזה.
שנית, בית המשפט התייחס לטענת החברות בדבר סעיף 3(5)(ב) לצו תעריף המכס המאפשר למנהל לסטות מן הכלל אם יוכח כי האריזה מתאימה לשימוש חוזר, על מנת למנוע חיוב כפל מס. בית המשפט קבע כי ההסדר שהוצע על ידי רשויות מס קניה - הגשת דו"ח בנוגע לבקבוקים המוחזרים והנשטפים - הינו סביר.
בית המשפט הוסיף בדרך פתוחה בפני החברות לפנות למנהל אגף המכס ומע"מ לשחררן מההסדר, ככל שיוכיחו כי שיעור הבקבוקים המוחזרים לידיהן כה גבוה עד כי חיובן להחזיק באופן קבוע מנגנון של מעקב אחר הבקבוקים אינו סביר.
ע"א 6235/98 , 6389/98 מדינת ישראל - אגף המכס נ` אגודת הכורמים; ניתן ביום 05.01.03.
